|
יושבת בחושך בצל האלון
חובקת בשקט את זרועותיי הקרות
מרגישה איך נשמתי עולה על גדותיה
ומאיימת לפרוץ את צלעותיי השבירות
והכאב בלתי נסבל והוא שובר אותי מבפנים
ואנ מתכווצת לכדור קטן, לתנוחה עוברית.
ורוצה להיעלם... להיעלם!!!
הכאב ממלא אותי עד אפס מקום
ולא מותיר לי ברירה... אלא, לבכות.
ואני חובקת את עצמי ובוכה
בוכה בכל כוחי ומשחררת את הכאב דרך עיניי
והבכי מציף את הארץ
ומשקה את נשמתי ואת עץ האלון גם
והדשא החל נובט מתחת לעץ והפרחים פורחים
הבכי הוא הגואל מכל כאב
הוא הישועה... |
|
|
הבאתי לה את
המספר שלי בבית
ואת המספר של
הסללוארי שלי.
אם היא תתקשר
לסללוארי, אז
סימן שהיא רוצה
סתם משהו לא
רציני. אם היא
תתקשר אלי הביתה
- רוב הסיכויים
שיהיה תפוס.
השניצל מבין
שהוא חייב
להתנתק
מהאינטרנט מידי
פעם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.