לולה סאנסט / רפונזל |
ונפלו על סדין לבן,
לא תהיינה שלי עוד.
שערי נותר קצר,
מדגדג את כתפיי בזמן בוכיי.
יום אחד אתעורר
ואשליך את תפארת שערי מהחלון
כרפונזל,
מחכה לאביר שיצילני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|