הלכתי לי ברחוב וצעקו לי היי ילד...
למה אתה הולך עם הראש ברצפה...
ולכי תביני אנשים שכאלה.
שהולכים ומסתכלים רק לצד...
ואולי... אני פה האשם...
שהולך עם הראש על הקרקע...
לא יכול להביט על אנשים בפנים...
מסתכל ומוריד שוב לקרקע...
ואני פה תוהה... מנסה להבין...
איך כל זאת ייתכן...
כבר גדול אני...
אבל עדיין לא יכול על אנשים להסתכל...
האם זה... האם זה אתה..?
אתה שמביט מן הצד..?
זורק עוד מבט...
זה ילד או ילדה???
אני ממשיך עוד ללכת...
גאה במה שאני...
אני ילד... אני ילדה...
אני אני!!!
ואז כבר הבנתי...
אני כבר לא ילדה...
גדלתי עוד קצת...
עוד שנה עוד שנתיים...
גם אם צריך עוד שלוש...
אני אמצא את עצמי...
אני אדע מי אני...
ואז כבר ארים את הראש...
אלך ברחוב... אולי אשפיל עוד מבט...
אבל אז כבר אספור עד שלוש...
ארים את הראש... אחזיר לך במבט...
אני זו אני בגדול!!!
לא תיקח ממני... את מה שהשגתי...
את מי שאני באמת...
ועוד מבט ממך... תשלח לי מחר...
וכבר שלך לרצפה יעלם