נכנס למיטה קרה
כמה מטרים מטה
הולך לנום לעד
לא אחזור יותר
לא אקום עוד
בודד לי לבדי
מתבונן בנוף חולף
משתנה תמיד
צד הדרך לידי יתום
הולך בודד ומיותם
עקבותיי מתפוגגים
אט אט נעלמים
הולך אני ונעלם
עולמי צורם וצר
עגומה נפשי בתוכי
חש מנופץ בהולכי
פאזל מפורק אני
החיים שבורים לחתיכות
והאגדות מתרבות
יפה את כשבוכה
אבל אני לא אדע
למקום שאני הולך
לחזור אי אפשר
ולראותך שוב לא אוכל
נשמתי כואבת לה
בשוגג פניתי לכאן
אבל אין לי דרך לחזור
עליי להישאר פה לעד
אף פעם לא ללכת
המקום הזה צר
מרחב מאוד קצר
לא רואה דבר מכאן
ללא אוויר בריאותיי
מתפוגג מהעולם הטוב
כאוב הנושא הזה
עצוב לי בלעדייך
כואב את כאבי לבד
והמכאוב מעיק
גבי לסחובו לא מסוגל
עוד רגע קט
והנני נעלם מכאן