|
14.11.2000
נשימתי נעתקת לנוכח יופייך
הניצב למולי.
כפרפר אלי אש נמשך אני
אל עינייך.
ואת, שברירית כחלום, הנחלם
באור ראשון של בוקר,
בידך הרכה מלטפת את גבי
הרועד למגעך.
בפיך הסגולה לרפא מכאובי
בפניני גן העדן.
ויודעת את היטב כי לעולם
לא תדע נפשי אחרת. |
|
|
"אני שואל בחורה
האם היא יודעת
מה השעה, ומוסיף
בשקט, שלא תשמע:
'ואכפת לך אם
אתקע אותך עד
שיעלה עשן?'
עכשיו, אם היא
אומרת כן..."
זוזו לסטרי כותב
אלגוריתם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.