אייזיק ולייב / הרהור על החיים |
כמו גוש של אבן,
הבעיות תקועות לו בחזה,
והוא אינו מצליח להזיז אותו.
מרוב הכאבים נמאס לו כבר ללכת,
בדרך החיים הארוכה.
הגיהנום פתאום נראה גן עדן,
והוא אליו חולם כבר להגיע.
והגדר כבר לא נראת לו סבל,
ואחריה לא מפחד להיות!!!
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|