|
אני מביט על האדמה סביבי ורואה - שממה.
למיפקד כבר לא נדרש מאמץ;
פעם הייתה זו עיר הומת-אדם
ועתה מעיק הריק והכול נדם.
אני חש חסר-אונים אך לפתע מתעשת:
מפנה את הריסות ביתי שחרב ובונה אחר תחתיו.
אט אט מתגשם החלום: מתבהרת התמונה.
בין החולות קמה העיר בה נשוב לחיות
אם לא אנו אז הדור הצעיר.
|
|
|
משהוא מוכן לתת
דחיפה לכסא שלי
אני צריך תנופה
סופרמן הפרק
האחרון.
(בתקווה כנה)
יחי סופרגירל! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.