בואי ונצא אל השדה לשוח
ונשאיר מאחורינו את היום הדלוח,
נסתתר בינות הפרחים הסמוקים
אשר מפארים את העמקים,
נעשה אהבה בקצה השביל שנרדם
על גדות האגם,
נפרוש אברים כמו עץ האילן
לקראת נשף יצרים קטן,
נצבור אנרגיה חדשה
עד בוא השקיעה,
ונדע כי יום שתם - לא לסרק;
כי יש אהבה בעולם למי שאת לבו יפתח.
03/01/05 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.