|
בחוף ים רחוק
אשר התרונן בהדרו
נשאה לי רינת אהבתה
וכמו נבראתי מחדש ממגע ידה.
חשקה הוריק כגלים
עת אש שלחתי בה בנשיקתי,
ונשאו גליה רון אינסופי
היישר אל חוף לבי.
שמש עת ערבים כמעט שקעה
אך שמש העולם האחר החלה עולה
והזרימה הודה אל אהבה חדשה
אשר מאז הולמת בפטישה.
05/12/04 © |
|
|
המשקפיים האלה
גם נורא
אופנתיות, וגם
דרכן השמיים
מקבלות גוון
סגול!
האופטומיטריסט
האופטימי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.