ארבל הכרמלי / מאז הכל רוצה |
לא חשבתי על מאום...
ואז היא באה ביעף כדרור
במיטב מחלצותיה ומבושמת מור,
זהרה כולה וקסם אפפה
כפרח עדן מותר לקטיפה.
התקרבה אליי לאט לאט
וייגע פיה בפי כמעט,
הציצה בי במבט של חן
מלא הבטחות לעתיד של "הן".
ניסתה להעמיד פני מלאך תם;
הייתה חומקת בחדר מפה לשם,
הפליאה בתעלולי השחוק
ולבי פיזז בי מגיל בלי חוק.
כבר רציתי מחיי הכל
ולא חדלתי מאז לחשוב...
23/07/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|