יוחנן ברונשוויג / גוונים של מסע |
בשורות ישרות, מסורקות למשעי
מבקשות לחבר בין שמימי לגשמי.
ועם משב הרוח, נפרשות כנפיים
במשק חד ומרטיט. וגידים נמתחים,
והגוף מתחיל במסעו לאופק, אליו
היישר נביט.
הסירה כבר באופק, עוד מעט ותחליק.
נראה כמו אין גובל, פרט לסירה,
בין מים לשמים, ותורן הסירה את
הרקיע מעליו מחזיק.
והגוף נבלע בגשמי, נמחץ
מעומס השמים ממעל. ועל הארץ מתחת
אין עוד גבול, אין קשר או גשר
בין מים ושמים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|