יש רחוב ישן ביפו, שאת שמו את לא זוכרת.
ריח ים מלוח וריח דגים מרחף באוויר.
ספינות דיג חוזרות ריקות לקראת ערב.
כשאת בינהן בפנים חתומות עוברת.
יש בית ישן ביפו, שאת מספרו את לא זוכרת.
לילות חמים העברת בו לא פעם.
לילות גשומים, קרירים ורטובים, כמוך.
כשאת מחכה, חלומות רוקמת.
יש מיטה בבית ביפו, שאת ריחה את לא זוכרת.
את ריחו שלו, לא תשכחי.
מגע ידיו, הבל פיו המתוק, גופו החם.
כשאת את זכרונו שומרת.
יש אדם ביפו, שאת שמו את לא זוכרת.
איתו איבדת את שעותייך, ימייך.
אבדת את גופך, את מילותיך.
כשאת את נפשך נותנת.
יש ספינה ביפו, שאת צבעה את לא זוכרת.
ריח ים מלוח וריח מרקיב עולה ממנה.
היא נסחפת לעולם כחול.
כשאת את עצמך הורגת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.