| ארבל הכרמלי/ לשאת לבך | 
למעט שעות היותך עמי.
כאב אחר כאב עולים
ואת העליצות והצחוק הטבעי נוטלים,
כחרוזי מחרוזת על צוואר
המקפצים בעת ריקוד, אחד אחד.
כבד לבך עד מאד-
האם אוכל להרימו?
מה בי יש כי אוכל
לבוא בין כוכבים וגורל?
21/11/03 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
| 
 |