הזלתי דמעה במקום בו הפכתי למלאך
המקום בו הפכו השמיים למושלמים
והאנשים שמסביבי היו היפים ביקום

בכיתי כששיניתי את גורלי לגורל אכזר
אם כי הרגשתי את הכוח זורם בעורקיי
במקום בו השליטה הייתה בידי

רק כאן יכולתי לחייך למראה יופייה
אהובתי הלכה לישון בדיוק כמו שתמיד דמיינתי
וידעתי שמחר היא תתעורר לצידי

עמדתי שם, כשכולם מביטים בי
במרכז הבמה
מרגיש את הכוח בעוד המצלמה מצלמת
ובסופו של יום
חזרתי להיות איש ככל האנשים
בציפיה למחר, כשאשוב להיות שוב
אלוהים.