אתה נולד לבד,
לחיים מלאים חתחתים,
מנסה להאחז ביד,
ולא להעלם במרחבים.

אתה נאחז ביד,
וחי תמיד לבד.
מסביבך תמיד אנשים,
אבל עבורך כולם זרים.

אתה מנסה להאמין במישהו.
אתה רוצה כי יעזור לך להתמודד,
אבל אתה מתאכזב, וממשיך בדד.
אתה תמיד חי ונושם לבד.

אפילו במחיצת הוריך,
או במחיצת ילדיך,
אתה אוחז ביד,
אבל חי שותה ואוכל לבד.

בעבודה אתה מתמודד,
נלחם בקשיי החיים לבד.
אתה נושם אויר לבד,
נופל, וקם, וממשיך בדד.

אתה נולד לבד,
לחיים מלאים תהפוכות,
פעם אתה קבוע, פעם נודד,
אבל פנימה אתה בודד.

לא כולם יסכימו איתי,
לא כולם יבינו את מחשבתי,
אבל בדד נולד הנווד,
חי מתמודד, חי ומת תמיד לבד.

ועת ערב, ליד המדורה,
תשב עם בחור, או בחורה,
תנשום אויר המדורה לבד,
תסתכל לתוך האש, ותרגיש נבגד.

וביום שלא תוכל להחזיק ביד
יקרהו לך קבר בדד
ואת גופך יטמינו לבד
יכסוך בעפר ועליו יניחו יד

נשמתך תעלה מעלה לבד
גופך מטה ישכב בדד
גופך בדד ירקיב מאכל לתולעים
כקופסאות בשר, או דגים משומרים.




84128