לראות יופי -
להתעוור משנאה.
לשמוע מילים יפות -
להקשיב לבלבולי שכל.
כל דבר יפה גורר הרס,
כל הרס גורר משהו יפה.
להרגיש חופשיים זה רצון נואש ואופטימי.
להיות אופטימיים זה רצון טיפשי.
למה הכל כל כך חסר הגנה?
שום דבר לא יציב.
האיזון מתערער,
האדמה רועדת,
צעקות, אלימות, בכי,
מלמולים חסרי פשר.
דמעות, אושר, חיוכים -
כל זה לא אומר דבר.
איננו מסוגלים לדבר מילים, להעביר מסר,
רק רמזים. ואנחנו גרועים בזה.
והכל כל כך שקוף,
שאפשר פשוט לרוץ דרכו
מבלי להרגיש דבר.
כי זה כלום.
זו רק בדידות.
רק מקום ריק,
שאף חלל לא יוכל למלא.
רחמים עצמיים זו דרך התמודדות.
אנשים אמיצים הם אנשים טיפשים.
אני מקנאה בהם.