תלתלים שנופלים מראש קודח
זה הכל הזיות - מה שיכול להיות
המלאך שעבר מעליי ברפרוף
בסוף התחרט והחליט לעוף

גם את פינוקיו אהבתי מאוד
נשאר לי ביד רק מטבע אחד
הוא לעד ישאר לי בתור זיכרון
גם אם לא לתמיד יהיה אחרון

עץ הדעת מלא בפרות אדומים
לא מוכת תדהמה - אני כבר ערומה
הגאות מופיעה בכל לילה - תמיד
הכוכבים והירח שקובעים את העתיד

השמש נותנת לי אור נהדר
הרוח והעננים חולפים עם הזמנים
התלתלים גדלים בקצב בלי להשקיע ולחשוב
לפעמים זה מעולה, לפעמים זה סתם טוב

האלים מחליטים לכנס ישיבה
זיקיות בשיירה משנות את הצורה
אחרי שנים רבות בארץ רחוקה
סוף רומנטי שממנו צונזרה הנשיקה




מוקדש באהבה לאבי.