יש לי ריבוע אפור ואני לא כל כך יודע מה לעשות איתו. בשלב
מסוים אני מקווה שהוא ישתנה, או לטובתי או שלא. אם אני אלך
בעקבותיו אני יגיע לפינה. ואז אני יגלה שישנם עוד סוגים של
ריבועים, אולי כחול או אולי אפילו שחור. אני לא מסוגל להבין
אנשים שאין להם רבועים, איך אפשר לראות משולשים במקום, או
אפילו עיגולים, שלא נדבר על האנשים שרואים רק אליפסות או
מעויינים, ועוד בכל מיני צבעים אחרים חוץ מאפור, יכול להיות
שזה משתנה? פעם כשהייתי קטן אולי היו לי צורות אחרות. היום
אומרים לי שאני מרובע ואני גם מרגיש כך. צבעים הולכים ומשתנים
אבל צורות תמיד נשארות אותו הדבר. לפעמים אני מרגיש שהנה זה בא
ועוד מעט אני אשנה את הצבע. נמאס לי מהאפור באמת שנמאס לי, אבל
זה לוקח זמן לשנות , ישנם אנשים שתקועים עם אותו הצבע כבר שנים
, וישנם אנשים שמחליפים את הצבע כל יום. אין לי מושג מה כל צבע
אומר או מה כל צורה אומרת. כשאני הולך ברחוב אני רואה הרבה
צורות והרבה צבעים אבל אף פעם עדיין לא נתקלתי בצבע זהה לשלי,
אולי דומה כן אבל זה לא. צורות אני דווקא כן רואה כמו שלי,
בכלל אני חושב לפעמים שכל החיים מורכבים מצורות וצבעים, ואם
מחברים את כל הצורות והצבעים שסובבים בן אדם מסוים אפשר לראות
את כל תמונת החיים שלו מרחוק. בשביל זה צריך לחבר את כל החברים
שלו, את המשפחה, את החברה, את הכלב, את העבודה. אסור לשכוח אף
פרט אחד ואם נשכח משהו התמונה אף פעם לא תהיה שלמה. ישנם אנשים
שבורים שחלק מהתמונה שלהם עזבה אותם, מספיק בצורה אחת בצבע
מסויים כדיי להרוס תמונה. אנשים פשוט מסתובבים בעולם לחפש
חלקים מתוך הפאזל הענק של החיים שלהם, ישנם כאלה שלא מוצאים
וישנם כאלה שמוצאים את החלקים הלא נכונים. לכולם יש חלקים שהם
לא צריכים אבל קשה להם לזרוק אותם כי הם פשוט התרגלו אליהם.
תתחיל לבנות, תתחיל כבר. אני מתחיל לבנות כמו שלימדו אותי
שהייתי קטן, בהתחלה המסגרת ואחר כך את מה שבתוך המסגרת, עכשיו
אני נמצא באיזה בעיה כי נשברה לי המסגרת וזה לא המסגרת הראשונה
שנשברה לי אבל ככה זה אם הזמן לומדים למצוא את החלקים של
המסגרת החדשה. המסגרת האחרונה שאני הייתי בה היתה נוחה, כל
החלקים והצורות היו דומים והיה לי די נוח להשלים את הפאזל.
המסגרת נשברה או נהרסה קליל, והתמונה נפלה ונשברה. זה לא כל כך
נורא, כבר התחיל לשעמם לי והאמת היא שאף פעם לא הרגשתי כל כך
נוח עם המסגרת הזאת. כן אני הולך למצוא לי את כל החלקים
המתאימים וכל הצבעים, אני מקווה שאני בכיוון הנכון כי עכשיו
אני צריך לבחור מסגרת חדשה, והדגש פה זה על המילה לבחור. עד
איזה גיל אתה פשוט לא בוחר כי זה קשה וגם לא כל כך שואלים
אותך.  "זה מה שיש, תבנה מזה את התמונה". בניתי הרסתי, בניתי
הרסתי וגם הרסו לי. מה עכשיו? אני מבין. כל אחד שואל את השאלה
הזאת לפעמים, "מה עכשיו?" "מה הלאה?" "למה כל זה היה?". אני לא
מתיימר להיות זה שעונה על השאלות , אני בסך הכול שואל את
התשובות.