|
עוד חמש דקות חצות
ולבד לי קצת
כולם ישנים פה
הוא כנראה ער.
עוד חצי שעה זריחה
ואני עייפה
כולם כבר מסכמים ליל חלומות פורה
הוא כנראה שותה כוס ראשונה
של קפה.
עוד רבע שעה ארוחת צהריים
ואני לא רעבה
כולם מתכננים כבר את הסעודה
הוא תוהה לגביי
מה שקורה איתי עכשיו,
בעצם לא.
עוד חמש דקות חצות
ואני בוכה
כולם ישנים פה
גם הוא ישן, אני מקווה.
עוד מעט יפסיק לרדת גשם
והתריסים שעל חלון חדרי
יתייבשו
ויעשו את תפקידם
כי בוקר עוד מעט.
עוד פחות מדיי זמן
זריחה
ואני עייפה
כולם ערניים
והוא ישן.
הגשם כבר מקרטע
על חלון חדרי
ועייני האדומות
מבקשות לראות בבוקר חורפי
קרן אור ראשונה.
והוא ישן. |
|
|
עוד לא כתבתי
סלוגן עוד לא
שלחתי שיר, עוד
לא ראיתי מי זה
האדיוט שאני לא
מכיר!
אה אהה עוד לא
קילקלתי די
הבועז והחברה
יורדים פה לחיי
אה אהה,
נראה לי שאני
מוקף,
אני מתנתק מייד
וממציא לי שם
חדש!
לו יהי, בשיר
לאדיוט
מהטכניון,
מוגש כמחווה של
רצון רע, ודוגמא
לאיך מבצעים
מחאה אמיתית
בבמה!
זה פשוט יותר
מתוחכם יותר
ועושה פחות רעש! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.