|
בעיניים דומעות מסתכל מסביב
על גן עדן שהלך לו, חרב לתמיד
שמיים כחולים משנים את צבעם
ואני לא מבין ואני נפעם
מתמוטט, זה מותר
אפילו אם הכל נגמר
מסתכל לפנים
לא דואג, החיים ממשיכים
ילד בוכה מחפש את אמו
והוא לא יודע שנשאר לבדו
אלפי אנשים הלכו לעולם
ואני לא מבין ואני נפעם
מתמוטט זה מותר...
במבט לאחור רוצה לעזור
חושב על דרכים להציל אלפים
חבל שאי אפשר לחזור לעבר
להציל את גן העדן שנגמר
מתמוטט...
נכתב בעקבות אסון הצונאמי. |
|
|
אני עולה כמו
השמש, היושבת
מעליך, ורושמת
בקרניה את יומך.
אני קרובה כמו
הגשם, על ראשך
ועל פניך, והמים
שבפיך לטעמך.
איזה שיר.
הרוסיה שמשתייכת
לסוג השני מאבדת
כל שריד לציניות
בדקה לשתיים
בלילה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.