עודני מתהלך בשדרת העצים
ושדה ירוק רחב-ידיים נפרש משני הצדדים.
שמש צהרים מחממת את פניי,
והרוח מלטפת ועוברת על גבעולי שדה ארוכים.
באמצע דרכי משתוקק לפירות מוכרים
הגדלים בארץ של עמקים ונחלים
והרוח מביאה עננים אפורים,
אויר מלוח וצונן.

עודני מתהלך בין שדרת העצים,
מוצא שטוב כך לשבת -
על ירוק טבעי וגבי לכיוון צהוב ועגול וחמים.
לפני שאשוב להלך בין הנחלים,
רק לנשום נשימה נוספת מאויר מלוח,
ככה לשבת לרגע נוסף ולנוח.

ועודני נח בין שדרת העצים,
קרקע טחובה מרגיש תחתיי.
השמש החמה והנעימה -
וחומה העוזב איתה לאיטה.
האוויר המלוח כך משאיר רק את הצונן,
והפרי המתוק - כצליל רך מתנגן,
עצים גדולים אלו, צילם לא דרוש,
כי שדות ירוקים אלו מהווים את הרצון הנחוש.
עמקים ונחלים - אליהם נפשי תצא,
ובגבי לא יותר אחוש באדמת מרעה.
הפרי המתוק, התיאבון אליו יפוג
כי השמש ללילה תהפוך,
והיום היפה - לחושך מלא יימוג.