|
שגיא - אותו דבר
תמר - איזה קטע אה?
שגיא - אנחנו חוזרים על עצמנו
תמר - מה אתה עושה? מה עשית?
שגיא - אותו דבר לא?
תמר - אותו דבר אבל בפנים
שגיא - שנייה, אני צריך לחשוב רגע
תמר - תביא מספריים
שגיא - זה פשוט... צריך להתהפך
תמר - זה הפוך!!
שגיא - תסגרי את הרגליים
תמר - אותו הדבר
שגיא - קיבינימאט!
תמר - הבעיה היא שעד עכשיו חשבנו בצורה אחרת...
שגיא - לשרוף את זה?
תמר - תביא לי סיגריה
שגיא - סתיו, לוטוס, אל תסבכי אותי עם התרגילים שלך
תמר - אם אתה חונק אותי אתה מת
שגיא - תפסיקי לחשוב אותו הדבר
תמר - שתי הידיים צריכות לעבור דרך
שגיא - עכשיו אני מעליך ובא מצד שני
תמר - מה עשית?
שגיא - כן! כן!
תמר - הצלחנו
31/12/04
לתמר ושגיא |
|
|
התסכול הוא כמו
חבר טוב, תמיד
הוא שם כשצריך
אותו... לפעמים
גם כמו חבר זבל
חרא דרק...כי גם
אז הוא תמיד שם,
בעצם התסכול הוא
ישות עצמאית על
גבול האוטרקיה
(אם לא מעבר
לזה)
ם. ףץךן, מסתכל
ומתסכל מילה
ופרשנותה (טוב
אז לא). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.