תמיר פליין / קרירות |
העור שלה הופך ברווז ואני תוהה
אם זה מהחלון הפתוח או ממני
ואני נשאר עם הגב המצומרר שלה
בלי לדעת אם היא מביטה או עושה עצמה נרדמת
בלי להסתכל על השפתיים שלה ולדעת מה היא חושבת
רק עם גב, עור דק שממנו בולט עמוד השדרה השברירי שלה
שותק כי אין לי משהו חכם להגיד
יכול רק לנשק את צווארה או להעביר אצבעת פיוס
על חומת הגב הארורה
אולי היא תימס וימאס לה והיא תסתובב
ואני אראה פנים וחזה ואולי אפילו חיוך
אבל לא אראה עוד את הגב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|