הוא עוצר בצד הדרך ללא הודעה מוקדמת, כך, במפתיע.
המחשבות שמתרוצצות אצלו בראש מונעות את הריכוז הדרוש. אין לו
אלא לומר את אשר על ליבו. היא הביטה בו כאילו מחכה, מצפה, עם
עיניה הגדולות והנוצצות. לא יודעת אם לומר מילה,אך נותנת לו את
ההרגשה כי הוא יכול לומר הכל, ללא מבוכה, ללא עכבות. הוא מהסס,
הפחד מציף את איבריו בתחושת צמרמורת מעיקה. הוא מנסה להרוויח
זמן על ידי מעבר בין תחנות הרדיו. שם דיסק, מדליק סיגריה, פותח
חלון ונושף את העשן החוצה במבוכה. רגש חדש ולא מוכר מונע את
שטף הדיבור, חצאי מילים, הפוגות לא ברורות ותמיהה מן הצד השני.
היא מדליקה סיגריה, מנסה להתאים את תנועותיה לשלו. הוא מאבד את
הזמן שניסה להרוויח. שתיקה הדדית ארוכה מלווה במבט ארוך ונוקב.
חצי חיוך מרוח על פניה היפות והוא מסיט את מבטו לעבר הנוף
הנשקף מבעד לזכוכית. הדופק ממשיך לטפס והדם זורם בתאוצה בכל
גופו,ליבו הלם בחוזקה. נשיקה ארוכה ומלטפת. לא פראית ולא
עדינה, לא חצופה ולא אדישה, נשיקה מהפנטת. הם חבוקים זה
בזרועות זו בידיעה שותקת...