[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הווה היה אדם ממורמר,
הרגיש תקוע ולא זז
ממש אחד שמרוכז לנהר.



הווה פשוט ידע להנות
את החיים שלו חיי לפי
אימרות של אין עתיד
ועבר לו נשכח.



לאחרונה פגש לו הווה
אישה בשם שיגרה, היא הייתה
גם קצת לא מאוזנת
אבל ידעה את מקומה.



שתו ואפילו נהנו
היא קצת נשברה
והוא כהרגלו אין
מחר והאתמול הוא בור
ללא תחתית.



כאשר חשבים על השיגרה הופכת
להווה, שהעתיד נלקח בחשבון
ועבר הוא חור ללא אור,
קצת מסובך להיות אדם שיגרתי
בהווה אנוכי, שחושב שהוא רק
קיים, ולפי כללים שלשכוח מהאחרים.



אז לסיפורי מוסר השכל,
אפילו מסקנה, אפשר לראות את שיגרה
בתור בחורה והווה אדם שכזה,
אבל עבר ועתיד הם זוג יותר משונה.










loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם אני הולכת
ברחוב, והנפש
התאומה שלי
הולכת לקראתי,
יש סיכוי שהוא
יקנה לי פלאפל?

זאת עם התקווה
אוהבת סלט
וחומוס בתוספות


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/10/00 12:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רועי ברנר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה