אילה אדלר / המבוך |
ולמי הנפש אם לא לה
למי החוויות, הרגשות, הדמעות
כמה ענוגה רחיפת העלה
וכמה משמחת שתיקת הלב
ולאן לפנות
ואיך וכיצד לעבור
ולמה
לא אדע, כי נפשי בי טרם נרגעה.
והכל כמו מסך שחור,
ללא כל רז וסימן
רק שחור הוא, שחור מן הליל
הכל חבוי, נסתר, נפעם
וכאשר דמעות בלחיי -
חושבת - מדוע לא פתח דלתו,
מדוע לא לקחני עמו...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|