"אמא יקרה

רציתי שתדעי שלמרות מה שעשיתי,
את לא אשמה. תמיד תזכרי את זה.
אני המעוותת, אני הפג פה, ואת לא ידעת.
וכמו שאומרים, אם לא תספר זה לא יגמר?
אז סיפרתי.
וזה לא עזר.
לא הקל.
רק לחץ וכאב יותר.
ולא משנה מה, גם למשך זמן קצר שחלמתי,נחתתי בכאב על האדמה, על
המציאות.
ושוב כאבתי, ושוב בכיתי בסתר בלילה כשכבר ישנת.
אמא יקרה. אל תאשימי את עצמך.אל תהרסי את החיים שלך בגללי,
מספיק שלי נהרסו.
אני מצטערת שאף פעם לא הערכתי את הדברים שעשית בשבילי,אבל זה
לא היה אישי כי איך אני יכולה להעריך אותך ודברים שאת עושה
בשבילי אם קודם לכן אני לא מעריכה אותי?
תגידי ליונתן שהוא באמת צדק "אני פריקית ורע לי בחיים".
האמת כואבת הא? רע לי, ותמיד היה.
אני מצטערת על זה אמא, תגידי לו שאני אוהבת אותו למרות כל
ההצקות שלו, ושאני סולחת לו.
תגידי לו שימסור לאבא שהוא מניאק, ושלא יעז לבוא להלוויה שלי.
אמרתי לך כבר שאני לא רוצה קשר איתו, הוא כבר לא צריך לשלם
מזונות.
אני מאחלת לך ולחבר שלך הרבה אושר... תהנו בטיול מסביב
לעולם.גם אני נוסעת. לנופש תמידי שכזה. אולי שם יהיה לי שקט.
דבר אחרון תמסרי.
ליפתח, יפתח שלי.
תמסרי לו שאני אוהבת אותו. שהוא אח שלי.
כאילו היה מדמי
תמסרי לו שאני לא אשכח אותו לעולם ואת מה שהוא עשה בשבילי,
והוא עשה הרבה.
ושאני יודעת שהוא ניסה,אבל זה היה חזק יותר ממנו וממני.
זה הגורל שלי אמא.
אני מצטערת...
ולרעות תמסרי שהצלחתי, לא כמוה.
ושגם אותה אני אוהבת.
ושתצא לחתולות כבר! עם מישו... איתי כבר לא.
לנועה תגידי שהיא הייתה ממש טובה בתיאטרון! בגללה קיבלנו 88!
כל הכבוד לנו!
אני מצטערת שלכלכתי את האמבטיה.
אני מצטערת על הסדינים הרטובים מהבכי שלי. אבל לא התאפקתי.
אני מצטערת על הכאב שאני אגרום לך.
אני מצטערת על זה שאני מצטערת על הכל.
אבל לא היה לי פיתרון.
אני מצטערת על המים שבזבזתי על האמבטיה.
וסליחה על הבגדים שלבשתי שנכנסתי אליה.
רציתי להיות חגיגית. לא כל יום מתים.
את יודעת למה כל החיים שלי שנאתי להתקלח? כי הייתי צריכה
להתפשט...אני שונאת את זה! שונאת להיות חשופה.
למה שהיום אני אחרוג מהכלל?
אני מצטערת עליי.
ואני מצטערת על המכתב הזה. אולי לא הייתי צריכה להוסיף כלום.
תהנו פה בלעדיי.

ממני, שיר.

נ.ב- סליחה שלא סידרתי את החדר.
לא הספקתי."

הנפש שלי התאבדה אך נשארה כלואה בגוף
הלוואי שלפני שנתיים המחבל שהתפוצץ לא חיכה קצת
שהייתי מפספסת את האוטובוס.
חבל שהוא לא עשה עבודה שחורה כמו שצריך.
שתיים במכה אחת אני אומרת.

חבל.

טוב להוציא הכל החוצה.
אני מרגישה טוב.
תודה