תומה משה / את |
לא מדובר על מישהי פיזית אלא על הרגשה...
הרמת את ראשך המכוער
ואני כבר לא יודעת מי אני
את כבר לא מלטפת או מרגישה אהבה
אני יודעת שאני מתמסרת
בקלות יתרה מדי
אותי את תאהבי
שכחתי מה זה להרגיש
ואת באת והצעת לי לגעת
למרות שאני מפוחדת למוות
והנה גם אני נכנעת
אני הולכת ולא בשביל לחזור
אני מתמסרת לרגעים מתוקים
אני נעלמת בסוף הרחוב
עכשיו זה סיוט
מה שפעם היה כל כל נעים
את נתת לי ידך בשלי
ואני אחרייך
זהו עכשיו אני לא אני
כי נפרמו על עורי כל תפריי
כי נשארתי לבדי
אני שלך עשי בי כרצונך
לא אבקש יותר נחמה
גם לא אצעק גם לא אבכה
אני יודעת כי
מכרתי לך את
הנשמה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|