את כל המילים שלך
אתה לוחש לי בשקט בשקט
אולי אתה מפחד שאני אשמע

רציתי ללכת
להניח לך
אבל אני לא יכולה

כל פעם מחדש על עצמי אני כועסת
על שנתתי למילותיך לגעת בי
ואולי אני מבקשת...
על מה אני מדברת?
כבר הפסקתי לבקש מזמן...


אם רק תיגע בי
תרגיש את חום גופי עולה
אינספור פעמים שלחתי לך מבט
אבל אתה לא מזהה


אני לא חולמת
כבר מזמן הפסקתי לבטוח בעצמי
אבל עדיין
לחישה ממך, מחזירה אותי
לזמנים הרבה יותר טובים


הגרון נחנק
ואני משחררת
מין עצבות שבי הייתה עצורה
אבל אני לא אתן לה
להזכיר לי
את מה שכל כך עמלתי
לנעול באיזו מגירה סגורה

אני יודעת שאתה יודע
ובגלל זה אתה רק לוחש
אתה מפחד לומר לי בקול
כדי שאני לא אבקש

ואני לא אתן לך לראות
ואני לא אתן לך לדעת
כי העצבות הזו היא רק שלי

אז בינתיים
בוא נשאיר את זה
ככה.