בליינד גוארדיין / לבצוע |
בפת אחת של לחם,
כי היא,
את הרעב רק יכולה לזרוע,
ואת הלב רק לפתה,
ובה... רעבונו לא יכלה.
האם תרווה את צימאונו...?
טיפה אחת של טל,
של זה אשר אבדה דרכו
בתעתועי מדבר-
כשמעיין לבקשתו,
לפתע נעתר.
ולמה האדם בשארית כוחו,
כשהשיגעון, מכבר נרתע מדעתו,
ממשיך ללכת...?
אל החולות בהם גווע מעיינו,
וכמה...? פת אחת של לחם,
תוכל לבצוע בלבו...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|