כשטיפס על עץ התות
ישבתי מולך זורקת מילים כמו בומרנג וגם
לשבור ענף זה כואב.
אצלי תמיד שתיקות נגמרות
בליטוף צמר של עצמי או של אויר החדר,
ושלומי בסדר.
אני מנסה I כמו ילדה I משרטטת
ריבועי קלאס I על הארץ
יושבת מולך, ה' א-להים I חוצבת
מילים בהבל פה
אצלי תמיד שתיקות נגמרות
וזה כואב
ואתה כנראה עוד אוהב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|