|
את אף פעם לא אומרת
מה את באמת מרגישה
כבר חודשים
שהדמעות לא מתייבשות
ולליבך
כבר אין לי גישה
את אף פעם לא נותנת לי
לחבקך כשאת מתחילה לרעוד
בלילות
את מתקפלת
וגופך מלא צמרמורות
אמרי לי מאיפה הפחד
ספרי לי מאין הכפור
אולי ננסה שוב ביחד
להכניס אל חדרך את האור
את לא יוצאת מהבית
לא לובשת שמלות לבנות
מציירת
דמויות בלי פנים
ובשקט
בוכה אל הקירות
אמרי לי כיצד לעזור לך
כיצד להשתיק הקולות
מדוע את לא מחייכת
ולא ישנה בלילות
ואני
מהצד שוב מביט בך
חוזר ומוחה עוד דמעה
מלטפך ומחבקך אל חיקי
כמו היית פיה פצועה
אמרי לי מה עוד לעשות לך
הניחי ראשך על כתפי
דאגה מליבך הסירי
כי אני כאן
וכאן אשאר
ואשמור אותך
גם כשתלכי. |
|
נערת מאה
שערים!!
כסי מבושייך
מקום סירחונך
ממנו יוצא הדם
המזוהם...
הפינגווינים
בשחור+חכמי
התנ"ך (תנו כסף) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.