|
את מבינה עכשיו שאין סיבה לצעוק
ואם תהייה בשקט לא תעצרי את הדמעות
ויש עוד אנשים שמחכים לך בחוץ
אולי את עצובה אבל זה רק תרוץ
זורעת הרס בעצמך את חושכה
ושנופל עליך חושך את שוב בוכה
מתי תביני שנגמר והוא לא יחזור
אולי פתחי שוב את ליבך תני לאור שוב לחדור.
מתאפרת בכבדות לא מסתכלת במראה
והאודם נמרח והשמלה שוב שחורה
וביום של זיכרון הוא יושב שוב לידך
הוא מביט בך בתקווה תטפלי כבר בעצמך
הולכת בגינה תמיד משקה את הפרחים
והם בשלל צבעים אבל רק אצלך שחורים
פתאום נזכרת בעיניים שבשבילך היו הכול
מביטה שוב לשמיים וצועקת את בלי קול. |
|
|
נכנסים למכונית
ואמא אומרת:
"מדליק מי
שמקליק ראשון!"
כולם מצליחים
לפני ואני נשאר
כמו טמבל עם
החגורה ביד ולא
מצליח להקליק.
אמא שלי מסתכלת
עלי: "אתה
החוליה החלשה,
שלום!"
(אחד מהרהר על
התנגשויות ערכים
עכשוויות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.