אביב פריחה, חמה עוטפת.
סיגליות, נוריות ילדה קוטפת.
ובתוך כל אלה הרכבת חולפת.
ולבסוף, תגיע לתחנה הנכספת.
אביב פריחה, ניחוח משכר.
ואני בתוך כל אלה עובר.
והרכבת דוהרת ממהרת,
ולבסוף היא נעצרת.
שקט דומיה המיית יונה.
פרחים קמלים נובלים.
ילדים אבלים, בוכים,
ואני מתוך כל אלה יוצא.
ואז תצא בת קול ותכריז,
וקולה ישמע עצוב ולא עליז.
האחרון שיעזוב את הנמל,
נא כבה את החשמל
מאי 94 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.