כולם הולכים באותו קצב ,
באותה צורה,
לובשים את אותו הצבע.
מסכימים עם אותן מוסכמות, כללים, חוקים
מקובעים באותה דעה
לא רוצים להתבטא
לא יכולים לפצוע פה
מ פ ח ד י ם.
לא רגילה להיות במקום כזה שאני צריכה לחשוב פעמיים לפני כל מה
שאני אומרת,
לא רגילה לשמור חלק מהדברים לעצמי
לא רוצה ,מוכנה ,יכולה להקשיב ולציית בלי שום היגיון
בלי שום יכולת להשמיע את מה שיש לי לומר,
את מה שאני חושבת.
את הצבע המקובל אני לובשת ממזמן
ואת הקצב אני מתחילה להכיר
מדי פעם אני עוצרת, לוקחת צעד אחורה
מנסה להבין אם אני באמת רוצה להיות
חלק מההיררכיה הלא הגיונית הזו.
בפנים אני יודעת שלא
אבל מבחוץ, מה לעשות, חייבים "לשחק אותה" ממושמעים. |
