איך אתאר,
בפניך
אשר פגשתי,
א
ת
מ
ו
ל
ב
ש
ע
ת
ח צ ו ת
היה זה לילה כאור יום, חשוך במין בושה
שאינה נחשפת בפניה ,
ריסים היו לה משי, ועיניים שלל פריחות,
מחלפותיה שדות דבש בוסרי
חיוכה מקפיא פרקי עצמות אדם
עדין לא החלטתי אם כלל זורם בה דם,
פסעה ברוגע, חרש,
טפיפות רגליה מיתרים,
נגן פורט בחסד ומרטיט לב אוהבים
לחייה כה סוחפות דורשות נגיסתי,
כרעתי על ברכיי
השפלתי את ראשי,
מלמלתי בקול רועד
את שחווה לבי,
כרעה היא על ברכיה הרימה סנטרי
ואיך שהיא נגעה בי קפאתי במקומי,
נשקה על זוג שפתיי
הפכתי לרותח,
עצמתי את עיניי
ממלמל תפילת תודה
אל הירח. |
