אתה,
יושב לך על סוס עץ
ונאחז
מילים מתגלגלות לך מהפה
ונאספות אל קערות הכביסה
שיובלו מחר אל הנהר

הנשים תמוללנה אותן כחרוזי תפילה
על משטחי הדשא הסמוך
תרקודנה בשמלותיהן המרפרפות
את בדידותן האבלה
תאחזנה אחת בשנייה

לפתע,
צחוק מתקתק ישמע
מעריסות  
צללי הלבנה יטילו עצמם
בטפטוף  גשום
וצעיפי פסטל ירחפו לעטוף
ברכות רבה
כתף ועוד כתף
עיני דבש
חיוך

מילותיך ינטשו
בקרני השמש הנוסעת
אל שקיעתה

לא תהיה לך ברירה
אלא לרכב
על סוס הנדנדה
להשיל את בגדי הקטיפה
ולהימוג בחשכה



                                  מוקדש ל - דפנה גינוסר -
בחיבוק...