לילה עכשיו וגשום,
את מגיעה, מניחה ידך על חזי
משלבת לאחד מהילוכי הכוח שלך,
מתחילה לפסוע קדימה בחיוך מצועף לבטי ממזרות,
ל א ט , ל א ט
נושרת מדל שפתיי וצומחת משורשי כפות רגליי,
פעם אחר פעם,
עיניי אינן מסוגלות להתרגשות וכבות באלפי נצנוצי כוכבים
מעבר ידייך על הגוף מטלטל כל קול פנימי שהיה חבוי במעמקי
נשמתי,
בצביטת הניצוח מנשיקותייך אני מתרפק על חלומות ילדות נשכחים
אחורי ברכיי נתקלות בזנב המיטה, מוטח על הבד המבושם ברכות
מכאיבה,
מטיחה עצמך עלי, מתנגשת בפניי,
מרימה גבך,
ל א ט , ל א ט
מלטפת שיערך ועינייך - עצומות, דוהרת,
כאילו הייתי אחד מאותם סוסי קפיץ בגני המשחק לילדים
אלפי חששות מענגים מציפים אותי, מסופק, מיוזע עולה על עצמת
יצרייך
עכשיו אני דוהר עלייך, אלא שבהרבה יותר עדינות ונינוחות,
ברקים ורעמים, טיפות מתקתקות ניגרות על חלון שפתייך הצלולות
לילה עכשיו והיה מטרף,
אבל הייתי מעדיף לפגוש אותך בשיא הטירוף הזה
באחד מאחרי הצהריים תחת עץ האלון ההוא, שצמרתו כמעט ונוגעת
בשמים. |
