היה לי כל-כך קר
לעמוד שם בשקט, ברחבי המדבר
לבוש מדים ירוקים, מקומטים, מכוסים באבק
וברגע של שקט
שולח עיניים אל-על
אל שמיים מרהיבים, זרועי כוכבים.
מבהיק באורו וזנבו בוער
את נשמתי הוא מצית, ואני מתנער
עומד נאלם מיופיו האדיר,
את השמיים הוא חותך, ואת ליבי - מאיר
היה זה כוכב נופל מדהים.
הגיע העת להביע משאלתי,
ודבר אחד רציתי: שתהיי איתי
לחבק אותך בין זרועותיי
להרגיש את שפתייך שוב על שפתי
ללטפך, לתת לך זר ורדים,
ולחוש את אהבתך זורמת אלי
הו, כוכב נופל יפהפה, הגשם משאלתי, עשה כדברי.
אך קולי כמו לא נשמע
משאלתי נבלעה אי-שם בדממה
הכוכב הנופל הבהיק ונעלם
ואת אהבתה של נערה, לא חשתי מעולם
וכשישוב לחתוך כוכב נופל את הרקיע הלילי
אבקש שוב אהבה
בתקווה, שהפעם תתגשם משאלתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.