אני מעריצה אותך
אתה מבין,
מעריצה
על כל המילים הכאילו יפות שאתה לוחש לי
בטוח שאבלע גם את זה
על איך שאתה אומר
תאכלי בשר
תקני סיגריות
יהיה בסדר
ואז שותק
ואני שותקת כרגיל.

מסתכלת מרחוק וחושקת בחברים שלך
לא מהבחינה המינית אתה מבין
יותר מהצד של הרגש
(אני לוחשת בדידות בדיוק במקומות הנכונים)
תלמד אותי לחיות בלי פחדים
אני אלמד אותך לחיות עם כל התסכולים שבעולם
ויום אחד אולי גם לכתוב ספר שירה.

אתה בוחר להגיד לי את המילים
אני בוחרת לראות אותם מהצד השפל שלי
(אתה אומר שאני אוהבת שירים שהם יותר דקלום משיר
ואני מאמינה שזה בגלל שככה אני יותר מאמינה למילים
או אולי אני פשוט אוהבת מה שחסר בי).

תגרור אותי
תעשה בי כרצונך
אני רוצה להיות החולשה הקטנה שלך
האמת שלך.