כל אחד שיביט מבחוץ יוכל לאמר בפה מלא, חד משמעית שהיא אהובה
ומוקפת חברים, אבל מי שמתבונן טוב יותר, במיוחד היא עצמה, יראה
דבר אחר לגמרי.
הרי תמיד אומרים שמי שמוקף בחברים יכול להיות בודד מאוד. אז
כנראה שזה המצב כמו שהוא כרגע.
היא מרגישה בודדה. כל האנשים שמקיפים אותה, לא ממלאים אצלה את
החלק הזה וזה חסר לה, מאוד.
חברה אחת נוהגת להנשא מעליה, אחרת נמצאת איתה במריבה מתמדת שלא
נגמרת, על אחרת היא לא מסוגלת לסמוך למרות הקשר החזק שביניהן,
אחת לא מעניקה לה יחס, אחד הדגיש לה שהוא לא רוצה שום קשר אליה
והיתר הם לא משמעותיים עבורה והקשר הוא פשוט, שולי וחסר בסיס.

אולי הבעיה אצלה?, מאיפה היא צריכה להתחיל לחפש?
היא לא יודעת. אף אחד לא יודע. אף אחד לא באמת מכיר אותה. אף
אחד לא יכול לתת לה את התשובה. אז מה עושים מכאן?
פונים לחברה אחרת?
מנסים להתחיל מחדש?
עוזבים הכל?
עובדים קשה על מה שיש עכשיו בנסיון לשפר אותו?
למישהו יש תשובה?
לה בטח אין.
היא מתייאשת, נוברת במוחה שוב ושוב בחיפוש אחר התשובה, אך היא
לא מגיעה.
נמאס.
נשבר.
נגמר.