|
אם כל הגשמים שאני מחכה
להם, אי פעם יופיעו
אני אסגור את העיניים ואפתח
את הפה
ואבלע את הלכלוך
ואקווה שתקבלי את גופי הרטוב.
אני אשכב על הגב, לחשוף את
בטני
הרכה. כדי שתוכלי לחתוך בתוכי
עם לשונך
ואני אשפוך רסיסי כוכבים על השטיח
הדהוי שלך
ואת תספרי לי כמה זמן לא ראית מים.
ואז נתחבא בין סיבי העבר שהרטבנו
ונדבר שתי וערב על
העתיד. |
|
|
זה התחיל כבר
בגיל חמש. ממש
בהתחלה, עם
הפרסומת הראשונה
שלי לקונדומים.
כבר אז הבחנתי
בשינוי במדיניות
של סוכנות. אני
זוכרת איך צעקתי
על הסוכן שלי,
על למה הוא מביא
לסוכנות ילדות
קטנות שלא
מוכנות לעולם
הזוהר התככני.
וצדקתי. אפילו
אמא שלי אמרה.
דוגמנית בפרץ
נוסטלגיה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.