יש בי רק אובדן מתוק
גם כאב כבר אין בי
לא הצלחתי
ההתגברות כבר לא קשה
נשכחה היא מלבי
לא בניתי בי אדם, נשארתי כשהייתי
ילדה פוחזת בין עולם או שניים
נכון, לבי מתגעגע
גם עיניי דומעות עוד לעיתים
ולחיי סמוקות תהיינה
כשאחוש באיבריי המוצנעים.
רק צילו של צל
הדופק הוא מנוס
אחר תחושות שהעזבתי
ורגעים תלושים מראש.
אל תמחק הגעגוע
רק הוא שלי
אני הוא
בדמותו
ובצלמי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.