|
ככה
בשקט המלופף חושך
תנו לי את בדידותי
לשכון בין סדינים ריקים וקרים
כינורות נמסים יטפטפו אל עיני הבוהות מחשבות
המלוטפות קמטי כאב מנצח
הממלא את הריק החובק
ובשאתי משוטי אל ים הקרח
יחשפו שמלות נפשי הנאחזת באדישות
יורה חיצי מילים
לחוף המבטחים
שבאופק הכסוף
כשאשוב
בגאות המערבולות
ארכב על סוסי אש
ברוח המכושפת
ארשום תהומות בשמים
וכהרף עין
תראו אותי
" עת לחבוק ועת לרחק מחבק" - קהלת/ב'/5 |
|
|
יש לי חרקים
קטנים
שגרים בתוך
הגבות
בלילה כשאני
ישן
הם נכנסים
לעיניים שלי.
ומשתכשכים
בבריכות
שבאישונים.
לפעמים בבוקר,
כשאני פוקח
עיניים
בבת אחת, הם
נבהלים
ובורחים חזרה
לתוך
הגבות.
וזה עושה לי
נעים
במצח.
(יעקב פופק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.