|
ככה
בשקט המלופף חושך
תנו לי את בדידותי
לשכון בין סדינים ריקים וקרים
כינורות נמסים יטפטפו אל עיני הבוהות מחשבות
המלוטפות קמטי כאב מנצח
הממלא את הריק החובק
ובשאתי משוטי אל ים הקרח
יחשפו שמלות נפשי הנאחזת באדישות
יורה חיצי מילים
לחוף המבטחים
שבאופק הכסוף
כשאשוב
בגאות המערבולות
ארכב על סוסי אש
ברוח המכושפת
ארשום תהומות בשמים
וכהרף עין
תראו אותי
" עת לחבוק ועת לרחק מחבק" - קהלת/ב'/5 |
|
|
הלאה אל המרחק
אמא שם במרחק
עוד מצפה לו דרך
ארוכה, אל המקום
בו אמא מחכה,
מדרך הר וים הלב
רוצה לשם, הלב
קורא לאמא...
נילס הולרגרסון
מחפש את אוגי,
כשבדרך פוגש את
שמשון ויובב
מרביצים לבלה
כדיי שתיתן להם
את הכתובת של
פינוקיו, כי הוא
זוכר מה קרה
לבינבה הקטנה,
אז כדיי להתחמק
מעונש של גברת
פילפלת הוא שר
להם את נעימת
הפתיחה של שלוש
ארבע חמש וחצי,
תוך כדיי מחשבה
על שישאר בינינו
עם דורון נשר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.