[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ניר מאלבוגט
/
דבי הדובה- חלק ג'

אנחנו שלוש חברות טובות אני ורווית הזכורה לכם כשותפתי המשוגעת
ויש גם את דבי המצחיקה.
דבי גרה ביישוב ליד רחובות שנקרא ישרש, אבא שלה הוא אחד
מהמקימים שם ודבי, איך לומר, לא בדיוק אכפת לה מאיך שהיא נראית
והיא אפילו צוחקת על זה. דבי היא שמנה, היא לא מלאה במקומות
הנכונים, היא לא מלאה בכלל. היא פשוט שמנה ששוקלת קרוב לתשעים
וחמישה קילוגרם וזה לא משנה לה וגם לי לא. זה אחד הדברים שאני
הכי אוהבת אצלה, העובדה שהביטחון העצמי שלה לא ברצפה ושהיא
יוצאת עם גברים ומתחילה אתם. עכשיו אנחנו מחכות לגברת בבית קפה
מאוד קטן, נוח וקומפקטי מול "מכון וייצמן" שיש בו כריך עוף
ואבוקדו הכי טעים בארץ. "הדובה הגיעה אפשר להתחיל," צעקה דבי
בחיוך והתיישבה. "מה המצב?" שאלה בעניין, "בנות, יש לי סיפור
לספר לכן שקרה לי לפני יומיים והוא יוריד לכן את הציצי לרצפה."
אני ורווית מביטות בחיוך אחת על השנייה. דבי תמיד הייתה
וולגרית בהתנהגות שלנו אבל מאוד אהבנו את זה, "רווית לפי איך
שהציצי שלך נראה אני רואה שכבר סיפרו לך," אני כמעט ירקתי את
המיץ תפוזים מהפה מרוב צחוק ודבי צחקקה לה ואמרה לרווית, "את
יודעת שאני מתה עלייך."
"אולי תספרי כבר נודניקית," לחצה רווית על דבי, ודבי אמרה, "או
קיי הנה אני מתחילה, תתכוננו לצחוק."

"לפני שבועיים היכרתי באיזה פאב בחור בשם רן.בחור באמת מקסים.
רזה, גבוה, חטוב ויש לו פנטהאוז מהמם במערב ראשון. בקיצור בנות
בחור משובח. לאחר שני לף בלונד על הבר וכמה דיבורי סרק
וחירטוטים של אני עובד פה, אני לומדת כאן, אני אוהב את זה, אני
מקשיבה למוזיקה כזו... רן אמר לי שהוא מוכן לגלות לי סוד ואני,
אתן מכירות אותי אחד הסלוגנים שלי זה אם תשתה אלכוהול יצא סוד,
רן ביקש אותי להתקרב אליו ואמר לי באוזן שהפאטיש שלו, ההובי
שלו, הסטייה המינית שלו...."
"נו אולי תדברי כבר ולא תלכי סחור סחור," גערה רווית בדבי. "את
במתח?" שאלה דבי והמשיכה מבלי לצפות לתגובה של רווית, "בכל
אופן הוא אמר שהסטייה שלו זה לשכב עם בחורה ממש שמנה, אמרתי לו
תודה על המחמאה כלב וחייכתי. ואז הוא שאל אותי אם אני רוצה
לבוא אליו לדירה עכשיו ולהגשים לו את הפנטזיה, בנות זה היה
לבחור בין זה לבין לראות את עופר שכטר בשידורים החוזרים של
"אקזיט" בערוץ 10, אז אמרתי לו שמבחינתי אין בעיה. אחרי שנסעתי
באוטו המפואר שלו והוא השמיע לי שירים רומנטיים של שנות
השמונים ברקע נשברה השתיקה. "אני מקווה שתהני היום," אמר בחצי
חיוך. אפרת אני שואלת אותך נתקלת פעם במישהו כזה שהאגו שלו
גבוה יותר מדורון ג'מצ'י על קביים," הנהנתי בחיוך לשלילה ואז
דבי המשיכה, "תקשיבו יש לו דירה מעלפת, הכול מעוצב בסגנון
אינדיאני עתיק ועשוי מעץ והוא גם הדליק קטורת ושאל אותי אם אני
רוצה לשתות משהו, לאחר שחיסלנו טובורג במרפסת שלו, ניגשנו לחדר
השינה והתחלנו להתנשק ולהתגפף, הורדתי לו את החולצה והתחלתי
ללקק לו את הצוואר והכתפיים וכשהוא הוריד את חולצתי הוא די
התפלא מכמות השומן שאני אוגרת לימי החורף הקרים ושהחבאתי בצורה
ממש טובה מתחת לחולצתי. אנחנו שוכבים ערומים במיטה והמזגן מצנן
אותו בעוד שאני תופסת את רוב המקום במיטה שלו והוא מעליי מנשק
אותי ולא פוסח על אף פיסת קלוריה שנכנסה לי לגוף." חשבתי לעצמי
עד כמה דבי הייתה באמת רזה ויפה לפני הצבא, אבל גורלה חרץ עליה
לשרת שנתיים בבסיס מזון בצריפין והיא העלתה קרוב לארבעים
קילוגרם בשירות הצבאי שלה. אבל אני ממש מעריכה אותה על כך שהיא
שלמה עם עצמה ושהיא לא נכנסה לדיפרסיות. פעם היא חשבה על שאיבת
שומן והיא אפילו התייעצה אתי בנושא, אבל אז היא אמרה לי, "את
יודעת מה אפרת, מי שאוהב אותי יאהב אותי ככה עם כל התשעים
קילוגרם שלי או כמה שאני שוקלת, אני לא אשתנה בשביל אף אחד."
באותו יום חיבקתי אותה ואפשר להגיד שהיא לימדה אותי משהו על
החיים לאהוב את מי שאני.
"קוקו! אפרת את מקשיבה או שאת חושבת באיזה ויברטור להשתמש היום
בלילה," צחקה דבי. "אני אתך טיפשונת," אמרתי בחיוך. "לא, כי
פשוט עכשיו מגיע רגע השיא," אמרה דבי ולגמה מהכוס שלה.
"כמו שאמרתי הוא נישק אותי בכל גופי, לאט לאט החלה המיטה לחרוק
והוא החל להשמיע גניחות, הבנתי שהבחור החמוד שלנו מנסה לזיין
אותי, אך לצערי לא הרגשתי כלום וכבר אמרתי לעצמי, יופי דבי את
עם המזל נאחס שלך בטח עוד פעם את נתקלת בתופעה של בחור כוסון
עם זין אסון למה נופלים עלייך תמיד הגמדים האלו, זה הכי מבאס
בעולם, למה לא ניסית לרדת לו קודם ולבדוק את הסחורה. ובעוד אני
באה בטענות לעצמי והמוח שלי עסוק בתהיות מפה ועד מגד'ל שמס,
רנצ'וק שלנו דאג להכריז ולהודיע כאילו הוא הכרוז במשחקים של
מכבי בכדורסל -  "גמרתי." השאגה שלו ממש הורידה אותי אל הקרקע
מכל המחשבות האלו ואיפסה אותי לגמרי ובאינסטינקטיביות הורדתי
לרן את האגו לאחר שאמרתי לו, "אני מצטערת, לא הרגשתי כלום," רן
ירד מעליי שותק, עצבני ומזיע כולו ואמר לי, מה זאת אומרת לא
הרגשת כלום?! זה פעם ראשונה שזה קורה לי! מה את צריכה איזה
כושי עם זרנוק של מכבי אש כדי שיספק אותך!?" רן הדליק את האור
ולפתע, חשכו עיניי ולא בגלל הסינוור אלא בגלל שהייתי בשוק ממה
שראיתי, בנות אין לי מושג כמה שמנות רן זיין בחיים שלו או כמה
זמן נמשך הפאטיש המשונה הזה שלו לזיין בחורות במשקל כבד, אבל
דבר כזה לטובתו אני לא מאחלת שיקרה לו בחיים." אני ורווית
מתבוננות אחת על השנייה במבט של ציפייה משולב בחיוך מאוזן
לאוזן. תמיד אהבתי לשמוע על פדיחות של גברים במיטה זה איכשהו
נתן לי להרגיש שאני יותר טובה מהם ואני בחורה מאוד תחרותית.
"אז מה ראית," שאלה רווית בעודה שולקת מהקש את שארית מיץ
התפוחים שלה, "רוויתו'ש יפה שלי, זה לא רק מה שראיתי,"אמרה
דבי, "זה מה שהרגשתי."  רן הדליק את האור בחדר השינה שלו ואז
ראיתי שהזרע שהוא שפך כאשר הוא גמר, מיקומו לא כל כך קרוב אל
אבר המין שלי והוא כמה סנטימטרים למעלה." "את רוצה להגיד ש..."
"הוא גמר לך ב..." "הוא דחף לך ל..." "כפל השומן שלי," השלימה
דבי את המשפט בחצי חיוך וחצי עצב. אני ורווית מסתכלות בהלם אחת
על השנייה ומתחילות להתפוצץ מרוב צחוק עד שהמלצרית כמעט הפילה
את המגש מבהלת הצחוק שלנו. "אין מצב שזה קרה זה ממש הזוי,"
אמרתי בלגלוג. "הלוואי והייתי צוחקת," אמרה דבי בחיוך, "כנראה
שזה אני והמזל שלי," הזמנו חשבון ודבי התעקשה לשלם על שלושתנו
לאחר מכן ליווינו את דבי לאוטו שלה ואמרנו לה שכדאי שלפגישת
קפה הבאה תכין לנו עוד סיפור כזה. אני ורווית חזרנו אל כפר
הנגיד עייפות אך מרוצות ומשועשעות עד אין קץ, "מזל שיש לנו
חברה כזאת," אמרתי לרווית.  "אכן מזל" אמרה רווית שהתפנתה לזמן
איכות עם הכיור שלנו שעלה על גדותיו בעוד אני הלכתי להתקלח.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
All your base
are belong to
AARS!





בחור ממוצא
מזרחי ושגדל
בשכונות מנסה
הפיכה צבאית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/2/05 19:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניר מאלבוגט

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה