בארץ שלי אין ממשלה ואין שולט,
בארץ שלי אין משטרה ואין צבא.
בארץ שלי אין עיתונים ואין חדשות,
בארץ שלי אין חרבות, אין חניתות.

בארץ הזו שלי יש רק ריחות ומגע.
יש בך ריח רפתות שפותח את הנחיריים.
יש בך ריח מיוחד בדרך לירושלים.
יש מגע בן ובין כל כך הרבה שנים,
יש מגע אוהב ומחדש של חברים.

הארץ הזו שלי - את דרך אבות קסומה ונסתרת
ואיש צעיר מתחת עץ נרגע קצת מהשקט.
הארץ שלי - את בית להתגעגע ובית לחזור.
בארץ הזו שלי לא תחסר שמש, לא יחסר אור.

הארץ הזו - את שדות המדבר, הנחלים והמים.
הארץ הזו שלי - את הרים, מישורים ובקעות, את
ארץ ושמיים.

כל כך הרבה שירים יש בארץ הזו
כל כך הרבה מדברים עלייך.
והשיר הזה שלי, אין מיוחד הוא
הוא מנסה רק לדבר אלייך.

כי ארץ באהבה יתרה נקנית
בלי תמורה, וודאי בלי ניצול.
כי ארץ שריחותיה הם ריחות אשפה נערמת
איננה היא ארץ זבת חלב ודבש, ארץ שמי תכלת.
וארץ - אל נחלייך זורמים שפכים-
מתי תפצי את פיך, האין תאמרי שבח מרגלים?
שאמנם אין אוייבים מעטים בקרבך, אך את קירבך אנחנו מקריבים
באמתלה עלובה שבטבע האדם רודה, אלו וכך הם החיים.

וארץ באהבה יתרה נקנית,
וארץ שאין מחריבים בה כל חלקה טובה,
ארץ, הו ארץ שלי, כזו מוזרה,
עם ריחות, איש צעיר,
זכרון רחוק של מגע.