ארנבים. ארנבים בכל מקום; בידיה, בעינה השמאלית, בראשה, במוחה
ובשאר חלקי הגוף. צ'לסי התכווצה למגעו של דולי, או של ריאן,
היא לא הצליחה לזהות מי הארנב בעיניים עצומות למחצה, מרוב פחד.
ניסתה לברוח, אך הם הקיפו אותה באלפיהם, מתרבים בקצב רצחני,
חולפים על פניה בטפיפות שהרעידו את הקרקע. אמא ארנבת אחת ומאה
שלושים ושבעת צאצאיה נפנפו לה לשלום כשעברו לידה כמו בסרט
וידיאו מופעל בהילוך מהיר.
צ'לסי הבחינה שהרבה הולכים בכיוון אחד, אבל היה חלק שבכל זאת
הצליח ללכת בכיוון שונה, ושיקף את ההצלחה של הארנבים המיוחדים
יותר, חשבה תוך כדי ניסיונות כושלים לצאת מתסבוכת הארנבים
שאליה נקלעה.
לפתע הופיע שועל גדול ואדמוני. המוני הארנבים התפזרו לכל עבר,
צווחים בהיסטריה. צ'לסי צפתה בהם ברעד, אבל השועל הבין שלא יצא
לו הרבה אם ישאר שם, הוא תפס כמה ארנבונים שמנמנים והסתלק.
צ'לסי נאנחה בהקלה.
ההמון המשיך לחלוף על ידה, נוגע ולא נוגע, ממשיך בדרכו, ממהר
לענייני היומיום. בלגן החל להיווצר במוחה כאשר בהתה בקיר
הארנבים הענקי. רבים מהם היו זרים לה, אבל היא ראתה פה ושם כמה
פרצופים מוכרים שחייכו אליה ולא עצרו. הארנבים המשיכו לטייל על
גופה, עוטפים אותה במעטה קר של פרווה, לוקחים אותה איתם. לא
היה להם איכפת.
                                         

  היא עצמה את עיניה ושוב פקחה אותן, עדיין ברחוב הראשי של
מנהטן.
  כולנו ארנבים.