הַמִּגְדָּל הַנּוֹצֵץ עַל שְׁלוֹשִׁים קוֹמוֹתָיו
הַזְּקוּרוֹת וְעוֹד שְׁמוֹנֶה הַנְּעוּצוֹת
בַּקַּרְקָעִית - מְכַסּוֹת
טֶפַח הוֹן שֶׁנִּקְבַּר בָּהּ -
הוּא לֹא יָדַע
גַּם לֹא בָּאָיו עֲטוּיֵי מַחְלָצוֹת
חוֹלְפִים בֵּין שִׁכְבוֹת מֵעֲלִיּוֹתָיו
נָעוֹת לִבְלִי הֶרֶף - מְרַצּוֹת
מַעֲבִידִים רְעֵבֵי מָמוֹן
אִישׁ לֹא זָכַר אֶת בֵּית הַקֵּרוּר הַיָּשָׁן
בּוֹ נִשְׁמַר אוֹצָרוֹ שֶׁל הָעָם הַקָּם
מִגָּלוּת וּמֵחֶרֶב לְבֹקֶר עַמִּים
בַּמִּזְרָח הַתִּיכוֹן
ש-ַקֵּי יוּטָה לַחִים מְלֵאֵי תַּפּוּדִים
עֲתוּדַת מָזוֹן לְעֵת רָעָב וּמָצוֹר
בְּעוֹנַת הַצֶּנַע הַגְּדוֹלָה
בֵּין קִירוֹת הַבֶּטוֹן, נְטוּלֵי הַצֶּבַע
מְעֻטְּרֵי כִּתְמֵי טַחַב וְרֵיחַ
עֹבֶשׁ וְזֵעָה יְרַקְרֶקֶת וּסְבִיבָם גְּלִידֵי
קֶרַח טְבוּלִים בָּאָמוֹנְיָה
שֵׁם בְּתוֹךְ הַזֻּהֲמָה וְהַכְּפוֹר
כִּכְבָה דּוֹדָתִי הַגַּאַוְתָנִית
כְּמַחְלֶקֶת יְבוּא שֶׁל אָדָם אֶחָד
בִּתְנָאֵי סֵבֶל, אַךְ בְּרֹאשׁ מוּרָם
בֵּית הַקֵּרוּר סֻלַּק, נֻתְּצוּ קִירוֹתָיו
וְגוּשֵׁי הַבֶּטוֹן הֻסְּעוּ לַמֶּרְחָק
בִּמְקוֹמוֹ כְּמַסְמֵר עֲנָק נִנְעָץ
מִגְדַּל הַמַּתֶּכֶת וְהַזְּכוּכִית הַכֵּהָה
נוֹש-ֵא אֶת שֵׁם הַקַּבְּלָן הַמֵּת לַשָּׁוְא
וּבֵין רַגְלָיו נִקְבָּרוֹת מִדֵּי בֹּקֶר
עֶש-ְרוֹת מְכוֹנִיּוֹת בִּתְנוּעָה סְלִילִית
עֵת תָּאִי מֵעֲלִיּוֹתָיו הַחוֹלְפוֹת כְּסִילוֹן
לוֹחֲשׁוֹת אֵין לִי זְמַן אֵין לִי זְמַן
רַק גְּלִידֵי הַקֶּרַח נוֹתְרוּ בִּמְקוֹמָם
אַךְ אֵין אִישׁ שֶׁעֵינוֹ תְּשׁוּרֵם
כִּי לֹא בְּש-ַקֵּי תַּפּוּדִים עָסְקִינַן
תְּקוּעִים הֵם עָמֹק בְּלִבְבוֹת אֲנָשִׁים
שֶׁפַּעַם הָיוּ פּוֹעֲמִים וְזוֹכְרִים
וְעַתָּה חֻמָּם שָׁכַךְ
נִשְׁכָּח
19/03/2005
(ותודה להערות הבונות של ידידי בסדנה - בה פורסם לראשונה)
|
