גבוה בשמים היה ענן קטן.
ענן שבכה ובכה עד שגרם להצפה.
אביו שאל אותו: "עבי הקטן, מדוע הנך כה עצוב?"
והענן הקטן ענה: "אבי, זה פשוט, אינני ענן מוצלח".
האב חשב וחשב ואמר לבנו: "מדוע אתה כה שלילי? תנסה פעם להיות
קצת יותר חיובי!"
במשך ימים רבים ניסה הענן הקטן להיות ענן חיובי, הלך לפה, הלך
לשם והתייעץ עם כולם
וזאת תוך עידוד מתמיד של אביו: "בני, רק אל תישבר!"
לבסוף, ביום בהיר אחד, הרגיש הענן משב רוח אופטימית
ומיד הוא ידע כי זה הרגע לו חיכה.
רץ הענן לספר לאביו, ובדיוק כשעמד לפצוח פיו,
במהירות הברק! יצא... ברק! והרעם כמובן איחר לבוא, כהרגלו.
הענן הקטן היה כה שמח, דמעות של אושר מילאו את השמים,
כל העננים עמדו במקומם, לתת כבוד לענן הקטן,
כי זהו הענן שצבע את השמים בשלל צבעים וגרם לקשת גם על פניהם
של אנשים. |