אני רץ ומציב את המוקשים
הכאב חייב לצאת מעבר לשריון
מרחיק את כולם בשיכבה של קוצים
אני יודע את מי להאשים

הם שורטים את הנפש
אז שורט אותה עד שיתגלו הצלקות
כמו נחש שחונק את עצמו
אני הטרף שלו
מזיק בליטוף שמתלווה בגיחוך אכזרי
אטיל על עצמי עוד כישוף הרסני

פותח את הדלת
מתרסק לתוך מעגל הקסמים
אדם מצולק
והקוצים גדלים גם מבפנים
הרס עצמי, זה מגיע לי
הרס עצמי, ממשיך להחריב אותי

משכנע את עצמי שאני לבד
שפגעתי, ששוב פעם אכזבתי
אני רעל שעובר בנגיעה
תתרחקו, ואיפה אתם מבעד לתהום?

להשחיט, לזהם כל טיפה של אהבה
השינאה גוברת, מעוותת את המציאות
וזהו,
אני כבר אבוד